ורדינון טקסטיל בע"מ נ' ירדני

פסק דין

השאלות הדורשות הכרעה, בתמצית

1.בין התובעת (הספק) לבין הנתבע (הלקוח) התקיימו יחסים מסחריים שנמשכו כעשור. יחסים אלו באו לסיומם בחודש אוגוסט 2007 או בסמוך לכך, ביוזמת התובעת. לטענת התובעת, הנתבע נותר חייב לה סך נומינלי של 76,238.60 ₪, כפי שמפורט בכרטסת הנהלת החשבונות אשר צורפה כנספח א' לכתב התביעה (להלן: "החוב שבכרטסת"), ועל כך הוגשה התביעה העיקרית. מאידך, טוען הנתבע כי אם וככל שקיים חוב, אזי יש לקזז הימנו סכום של 180,000 ₪ (סכום הנתבע גם במסגרת התביעה שכנגד), וזאת בגין הפרת הסכם נפרד שנכרת בין התובעת לבין הנתבע, למכירת סדרת מצעים המכונים "מצעים מספרים", במחיר מיוחד לנתבע ללא קשר ליחסים המסחריים ה"רגילים" שבין הצדדים. הנתבע מרחיב ומפרט לגבי נסיבות הפסקת היחסים המסחריים וטוען למעשה שסולק במהלך חד צדדי, בין היתר על רקע החלפת ההנהלה בתובעת.

השאלות הדורשות הכרעה הן, בעיקר, כדלקמן: האם הוכיחה התובעת את החוב הנטען? האם הוכיח הנתבע קיומו של הסכם לסדרת "מצעים מספרים", ובמידה והתשובה לכך חיובית – האם הוכיח את גובה הנזק לו הוא טוען?

להלן העובדות הדורשות להכרעה, ביתר פירוט.

העובדות שאינן במחלוקת

2.התובעת והנתבע שכנגד (להלן: "התובעת") עוסקת בייבוא ייצוא ושיווק מוצרי טקסטיל לבית, מנהלת רשת לממכר מוצריה, ומוכרת גם ללקוחות גדולים כגון רשתות שיווק וספקים מורשים. בשנת 2007 התחלפו בעלי המניות וההנהלה בתובעת. אין מחלוקת כי היחסים המסחריים עם הנתבע, התובע שכנגד (להלן: "הנתבע") נמשכו כעשור; אין מחלוקת כי בעבר, תחת ההנהלה הקודמת, עמד הנתבע בקשר עם מר אורי ורדינון וכן עם מנהל המכירות בתובעת, מר אריאל הר-טוב (להלן: "ורדינון" ו"הר-טוב", בהתאמה); אין מחלוקת שלא היו בעיות גבייה בעבר עם הנתבע (עדות הר-טוב, בעמ' 9, שו' 29 ); אין מחלוקת שבחודש אוגוסט 2007 קיבל הנתבע לידיו סחורה בשווי 31,636 ₪ (סעיף 20 לתצהיר הר-טוב, ת/1), ואספקת הסחורה נמשכה עד לשלהי חודש אוגוסט 2007; אין מחלוקת בין הצדדים כי בסמוך להפסקת הקשר המסחרי בין הצדדים התנהלה תכתובת מיילים ענפה, הכוללת טענות הדדיות, ובין היתר התנתה התובעת את המשך אספקת הסחורה בפירעון החוב שהצטבר והמשך אספקת סחורה כנגד תשלום במזומן (ראו למשל נספחים ז' עד י"ב לתצהיר הנתבע). הצדדים לא הגיעו להבנות ולתובע לא סופקה כאמור סחורה נוספת מעבר לזו שסופקה בחודש אוגוסט 2007. עם סיום היחסים בין הצדדים, עמד החוב בכרטסת התובעת על סך של 76,238.60 ₪.

3.לגבי "מצעים מספרים", אין מחלוקת בין הצדדים שמדובר ברעיון שהגה הנתבע. מדובר במיזם לשיווק מצעי מיטה, כשבתחילתו הודפסו עליהם איורים של שלושה מספרי ילדים אהובים (מעשה בחמישה בלונים, דירה להשכיר, איה פלוטו). הנתבע הוא זה שעיצב את הלוגו והמוצרים של הסדרה ולצורך פיתוח המוצר התקשר בהסכם עם בעלת הזכויות בסיפורים ובאיורים – הוצאת ספריית הפועלים. מכוח ההסכם הנ"ל (להלן: "הסכם ספריית הפועלים", נספח "ג" לתצהיר הנתבע) קיבל הנתבע את הזכויות לעשות שימוש בדמויות ובאיורים משלושת הסיפורים הנ"ל, בתמורה לתשלום תמלוגים למו"ל. בתחילת הדרך יוצרו המצעים הנ"ל אצל צד שלישי (סעיף 22 לתצהיר הנתבע), וביום 30/7/02 התקשר הנתבע עם התובעת בהסכם (להלן: "הסכם לשיתוף פעולה", נספח "ו" לתצהיר הנתבע) . מכוח ההסכם לשיתוף פעולה הועבר ייצור המצעים לתובעת, נתאפשר לתובעת למכור את המצעים ללקוחותיה תוך שימוש בלוגו "מצעים מספרים", וזאת בתמורה לתשלום תמלוגים לנתבע בשיעור 10% מכל מכירה.

4.משעמד על הפרק חידוש הסכם ספריית הפועלים, הגיעו הנתבע והתובעת להסכם לפיו העביר הנתבע לתובעת את הזכות לחדש את ההסכם ישירות עם ספריית הפועלים. בנקודה זו קיימת מחלוקת: בעוד שהנתבע טוען כי עם העברת הזכויות הגיעו הצדדים להסכם לפיו התחייבה התובעת לספק לנתבע את שלושת המוצרים מסדרת מצעים מספרים במחיר מוזל (עלות ייצור+10%, ראו סעיף 23 לתצהיר הנתבע), אזי התובעת טוענת כי לא היה כל הסכם בין הצדדים וההסכם היחיד בעניין זה היה ההסכם לשיתוף פעולה, שבא לקיצו בחודש אוקטובר 2004. אתייחס למחלוקת זו בהמשך.

טענות הנתבע, ביתר פירוט

5.הנתבע טוען שמוצרי התובעת היוו חלק משמעותי במבחר המוצרים אשר שווקו על ידו במסגרת העסק שלו, מכירה קמעונאית של מוצרי טקסטיל. הנתבע מתאר כי במשך למעלה מעשור התקיימה מערכת יחסים רווחית ומוצלחת והיקפה היה כה גדול עד כי רכש מוניטין כמשווק מוצרי התובעת. על רקע זה נתנה לו התובעת בלעדיות למכירה בבזארים ורשות להשתמש בשם ובלוגו שלה. במשך השנים השתרשו תנאי מערכת היחסים העסקית בניהם, לרבות תנאי תשלום; תנאי האשראי; הביטחונות שבעדם הוא ניתן; וכן החזרת סחורה פגומה וסחורה שלא נמכרה. לא נתגלעו חילוקי דעות אלא היה שיתוף פעולה פורה כדוגמת קו "מצעים מספרים". מתכונת העבודה הכללית בין הצדדים הושתתה, לטענת הנתבע, על תחזית חצי שנתית אשר בהתאם לה העביר הנתבע לתובעת הזמנת ייצור/ רכישה בשווי של מאות אלפי שקלים, כאשר שיא ההזמנות היו תקופת החגים.

6.הנתבע טוען שהמפנה ביחסי הצדדים חל כאשר התחלפה ההנהלה בתובעת בשנת 2007. ההנהלה החדשה המשיכה לקיים את הסיכומים הישנים במשך מספר חודשים. הנתבע טען כי הנהלתה החדשה של התובעת דרשה לשנות לאלתר ובאופן מהותי את התנאים המסחריים על פיהם עבדו עד לשלב זה, לדוגמא, התשלום בעד הסחורה בוצע תמיד בדיעבד, לאחר שהסחורה סופקה, ובאופן קבוע היה הנתבע מחזיר לתובעת סחורה פגומה ו"תקועה" שלא נמכרה כנגד זיכוי כספי. עם החלפת ההנהלה, העלתה התובעת דרישה לתשלום מראש על הזמנת סחורה; איסור לעשות שימוש בשמה; והסרת השלטים הנושאים את שמה. הנתבע מלין על כך שבחודש יולי 2007 ערב תקופת החגים, התקופה העמוסה ביותר, ולאחר שהגיע להסכמים עם צדדים שלישיים, ביצעה ההנהלה מהלך חד צדדי וכוחני, כאשר התנתה את מסירת הסחורה ביישומן המיידי של הדרישות הנזכרות לעיל.

7.הנתבע סרב להיכנע לדרישות החדשות אשר הועלו על ידי התובעת, המהווים לדידו שינוי חד צדדי של היחסים המסחריים. בכל מקרה, וללא קשר להמשך אספקת הסחורה ה"רגילה", טען הנתבע שעל התובעת להמשיך ולספק לו את מוצרי קו "מצעים מספרים" בתנאים המועדפים שהיו נהוגים מכוח ההסכם הנפרד שבין הצדדים. התובעת התכחשה להסכם שכזה והתנתה אף את המשך אספקת "מצעים מספרים" בתשלום החוב הכולל. על רקע זה הגיש הנתבע את כתב תביעה שכנגד. בתביעתו דורש הוא פיצוי בסך 130,000 ₪, הרווח הצפוי שנמנע ממנו בגין אי אספקת מוצרי "מצעים מספרים"; נזק מוערך של 50,000 ₪ בגין פגיעה בשם הטוב וכו', וכן התבקש צו עשה קבוע, המחייב את התובעת להמשיך לספק לנתבע את מוצרי "מצעים מספרים" בעלות של 56 ₪ בתוספת מע"מ (סעיף 36 ב' לכתב התביעה שכנגד).

8.לגבי החוב הנטען, הכחיש הנתבע את הסכום הנתבע (סעיף 40 לכתב ההגנה); טען כי חלק מהסחורה אשר סופקה לו לא נמכרה על ידו וחלקה נמכר במחיר עלות, ולכן זכאי הנתבע, על פי ההסכם בין הצדדים, להחזיר את הסחורה שבידו ולקבל זיכוי בעדה; ובנוסף ולחלופין, הנתבע זכאי לקזז מכל סכום חוב שיוכח, אם יוכח, לפחות את הסך של 75,932 ₪, הוא הרווח שנמנע ממנו ממכירת מוצרי "מצעים מספרים", זאת כעולה מהנתונים שהתובעת עצמה סיפקה (ראו סעיף 60- 62 לתצהיר הנתבע). בסיכומיו טען הנתבע כי התובעת כשלה להוכיח את סכום החוב, בעוד שלטענתו הוא הוכיח קיומו של הסכם נפרד בנוגע ל"מצעים מספרים", ואף הוכיח כי הסיבה היחידה להפסקת הקשר המסחרי הינה התחלפות ההנהלה וכניסתו של דור "שלא ידע את יוסף".

טענות התובעת

9.התובעת טוענת לאי פירעון החוב שבכרטסת: התובעת טוענת כי הסחורות סופקו לנתבע ונמכרו על ידו לצרכן פרטי ו/או נמצאות בחנויותיו ואשר תמורתן לא שולמה על ידו. התובעת טוענת כי פנתה אל הנתבע בדרישה לתשלום החוב אך פניותיה הושבו בדרישה נגדית לקבלת סחורה בחזרה, וכן מדובר במכירת סחורה אשר תמורתה לא שולמה ולא בעסקת קונסיגנציה וכי לא הייתה כל הסכמה בכתב או בעל-פה או בהתנהגות, לפיה על התובעת לקבל חזרה מהנתבע סחורות אשר לא הצליח למכור בחנויותיו. התובעת טוענת כי הוכיחה את קיומו של החוב, כפי שמפורט בכרטסת, ואילו הנתבע מצידו הסתפק בהכחשה רפה ולא גיבה את הכחשותיו במסמך כלשהו, ובכלל זה לא הציג את הנהלת החשבונות שנוהלה על ידו.

10.התובעת טוענת כי למעט ההסכם לשיתוף פעולה שהגיע לסיומו, לא היה כל הסכם בין הצדדים לא בכתב ולא בעל-פה וכי נהגה עם הנתבע כפי שנהגה עם כל לקוחותיה; התובעת טוענת כי הנתבע ניסה להפוך את מערכת היחסים שבין הצדדים מעסקה בה המוכר (התובעת) קובע את תנאי המכר, לעסקה בה הקונה (הנתבע) מכתיב את תנאי העסקה. לעניין "מצעים מספרים" טוענת התובעת כי מדובר בעסקה רגילה בה ביקש הנתבע ליהנות מהפלטפורמה המקצועית והטובה של התובעת על בסיס עסקי טהור ולא יותר; ההסכם היחיד בין הצדדים, פג תוקפו כאמור בחודש אוקטובר 2004 וממועד זה עמדה התובעת ישירות מול הוצאת הקיבוץ המאוחד; התובעת טוענת כי הנתבע הסתיר במכוון בכתב תביעתו מחלוקת שהתגלתה בין הצדדים בחודשים מאי –יולי 2007 לעניין רכישת דגמים ספציפיים אשר יוצרו במיוחד עבור הנתבע, והאחרון סרב לרוכשם והם נותרו במחסני התובעת.

11.התובעת טוענת כי הוכיחה כאמור את התביעה העיקרית; שהנתבע כשל בהוכחת טענות ההגנה והתביעה שכנגד; התובעת טוענת כי לא הייתה מחויבת לקבל את הסחורה חזרה, מה עוד שהנתבע כלל לא פירט את היקפה, אלא לאחר דרישות חוזרות ונשנות מצידה, וגם אז הדבר נעשה רק בפתח ישיבת ההוכחות. התובעת טוענת שלאור האמור בכתבי הטענות ובמיוחד לאור הצהרת ב"כ הנתבע בדיון, לפיו: "אני רוצה להבהיר, אולי כדי לייתר שאלות, התביעה שכנגד וטענת הקיזוז גם, ממוקדות אך ורק בעניין מצעים מספרים וההפסד שנגרם לנתבע כתוצאה מאי הספקתם. אין כל טענה על נזק שנגרם, כתוצאה מאי הספקת הסחורה בחגי תשרי 2007" (עמ' 21 שו' 1-3), אזי אין כל חשיבות לנסיבות אשר הובילו להפסקת הקשר המסחרי כמו גם לעניין החזרת הסחורה, טענות שיש לדחות גם לגופן.

בירור התביעות

12.בדיון ההוכחות העידו בפניי הר טוב מטעם התובעת; הנתבע וורדינון -מנכ"ל התובעת בין השנים 1996 עד 2007 מטעם ההגנה. השאלות העיקריות הדורשות הכרעה הן שאלת הוכחת החוב שבכרטסת; שאלת הוכחת קיומו של הסכם "מצעים מספרים" – האם יש מקום למתן צו עשה ו/או לפיצוי כספי בגין הפרתו, אם וככל שהוכח קיומו; ואם וככל שיש בכך צורך, שאלת החזרת הסחורה והסיבות להפסקת הקשר המסחרי בין הצדדים. אדרש לשאלות אלה, לאו דווקא כסדרן.